הרשמה לרשימת התפוצה
 
 
להרשמה טוען נתונים...
 

ריפוי בעיסוק וטיפול בסכיזופרניה

 
 
 
המידע שלהלן מתאר את הנפוצות שבהפרעות הנפש. המידע מתמקד במאפיינים הטיפוסיים של המצבים הנפשיים המתוארים. מאפיינים אלו באים לידי ביטוי בצורות ובדרגות חומרה שונות אצל אנשים שונים.
 
סכיזופרניה
סכיזופרניה היא הפרעה בפעילות המוח הגורמת לעיוותים בתהליכי החשיבה והרגש של האדם.
 
סימנים בולטים:
המחלה מאופיינת בהתקפים חריפים (פסיכוטיים) שלאחריהם תקופה של רגיעה. בזמן התקף חריף האדם מתקשה להבדיל בין מציאות לדמיון.
  • הוא עלול לשמוע קולות, לראות ולהרגיש דברים שאינם קיימים במציאות.
  • הוא מתקשה לחשוב באופן הגיוני, ועלול להביע רעיונות מוזרים שאין להם אחיזה במציאות. שום דבר לא יצליח לערער את אמונתו בהם.
  • הוא יכול להרגיש שאנשים מבחוץ קוראים את מחשבותיו או ירגיש נרדף, יתנהג וידבר בצורה לא מובנת.
  • ברב המקרים ההתקף חולף עם קבלת טיפול מתאים, אולם בעקבותיו עלולים להופיע ליקויים שונים. למשל:
  • איבוד מוטיבציה ועניין בעולם החיצון ובקשרים חברתיים.
  • קושי ליהנות ולהביע רגשות.
  • קושי בתכנון העתיד.
כל זאת משפיע בצורה ניכרת על יכולת התפקוד היומיומי. במקרים רבים אין חזרה לרמת התפקוד לפני פרוץ המחלה או לפני ההתקף האחרון. אולם, טיפול תרופתי מתאים וקבלת תמיכה משפחתית וחברתית מסייעים להרבה אנשים לשמור על רמת התפקוד המתאימה עבורם, לנהל חיים עצמאיים ולהשתלב בקהילה.
 
במי פוגעת המחלה?
הסכיזופרניה פוגעת ב- 1% מהאוכלוסייה. המחלה יכולה להתפרץ בכל גיל, אך ברוב המקרים מופיעה לראשונה בין גיל ההתבגרות לגיל 30. היא נפוצה במידה שווה פחות או יותר בגברים ובנשים. כיום ידוע כי סכיזופרניה נובעת משילוב של גורמים כגון נטייה גנטית, מרכיבים ביולוגיים כימיים וסביבתיים חברתיים. כמו כן יש עדות לכך שסמים מסוגים שונים יכולים לעורר את הסכיזופרניה אצל אדם בעל נטייה לחלות בה.
 
מה יכול לתרום מקצוע הריפוי בעיסוק?
האוריינטציה המנחה את ההתערבות הטיפולית בריפוי בעיסוק כוללת תפישה הוליסטית של המטופל, חשיבות השותפות בין המטפל למטופל, הכרה בערכו של המטופל ובזכותו להיות שותף פעיל ובוחר בתהליך טיפולו והכרה בהשפעת הסביבה על המטופל ובצורך להתערבות גם ברמה החברתית והמוסדית. הגישה רואה את האדם כישות כוללנית ומדגישה את הקשר גוף- נפש- רוח בהתערבות הטיפולית. המרפא/ה בעיסוק, בשיתוף עם המטופל, מתייחס להיבטים ולצרכים הפסיכולוגיים, הרוחניים, החברתיים והגופניים של הפרט בסביבות חיוו השונות והשפעתם על אופי ורמת ביצועו בעיסוקי בתחומי העיסוק השונים.
עם הגדרת מטרות הטיפול נבחרת מסגרת התייחסות המתאימה למטופל. זו יכולה להיות פסיכו דינמית (המדגישה את הצורך בהתבוננות פנימית עמוקה), עיסוקית (המתייחסת למערכת הגומלין בין אדם, עיסוקו העיקרי וסביבתו), קוגניטיבית התנהגותית (המתבססת על חינוך וארגון מחדש של היכולות השונות) ועוד.
 
מרפאים בעיסוק העובדים בתחום הפסיכיאטרי יכולים:
  • להעריך מהי רמת התפקוד העכשווית והקודמת של האדם.
  • לאבחן יכולות ספציפיות ונקודות חוזק וחולשה בתחומי התפקוד של האדם.
  • לקבוע מטרות טיפול ותכנית טיפול או שיקום בהתאם לצרכיו ומצבו של האדם.
  • לעזור במציאת פעילויות ועיסוקים משמעותיים שיתרמו להעלאת רמת התפקוד.
  • לייעץ על התאמות ושינויים בסביבות החיים השונות בהתאם לצורך, על מנת לספק תפקוד אופטימלי.
  • לספק כלים להתמודדות עם קשיי תפקוד בפעילויות היומיום.
 
ניתן למצוא מרפאים בעיסוק בתחום הפסיכיאטרי:
בבי"ח במחלקות הפסיכיאטריות.
במרכזי יום בבי"ח ובקהילה.
בדיורים מוגנים ובהוסטלים.
במרכזי שיקום.
במערכי תמיכה בקהילה.
 
 
נכתב על ידי צוות מחלקת ריפוי בעיסוק פסיכיאטרי, ביה"ח רמב"ם, חיפה