הרשמה לרשימת התפוצה
 
 
להרשמה טוען נתונים...
 

הקשר בין התפתחות מוטורית לבין ההתפתחות הרגשית

 
 
הקשר בין התפתחות מוטורית לבין ההתפתחות הרגשית בשנת חייו הראשונה של הילד
 
עוד לפני שלתינוק יש תנועות רצוניות, ניתן לראות בתנועותיו הרפלקסיביות (תנועות פשוטות וצפויות מראש המתרחשות כתגובה לגירוי כלשהו) הבעה של רגש. כשהוא שומע רעש חזק, תגובת בהלה נראית בכל גופו, כולל הבעת פניו. כשהוא גדול יותר, כאשר ידו נוגעת במגהץ חם, תגובת הכאב ברורה מתנועותיו ומהבעת פניו. כשהורה מדגדג קלות את התינוק בעת החלפת חיתולו, רואים את שמחתו בתנועות גופו, בהבעת פניו וגם בקולות שהוא משמיע.
 
הדוגמה הטובה ביותר של הקשר בין תנועותיו ורגשותיו של התינוק היא בזמן הזחילה. שלב התפתחותי זה ידוע כחשוב להתפתחות המוטורית של התינוק (חיזוק שרירי הגוף, קבלת גירויים מהמגע עם המשטח עליו הוא זוחל, ניווט בסביבה, התמצאות במרחב ותיאום בין ידיו ורגליו ובין שני צידי גופו). בנוסף שלב זה משמעותי מאוד להתפתחות הרגשית של התינוק. זוהי ההזדמנות הראשונה שיש לתינוק להתרחק פיזית מאימו ולהתחיל בפיתוח עצמאותו. בזמן הזחילה התינוק חוקר את הסביבה, אבל בסופו של דבר, הוא חוזר לאימא לקבלת "זריקת ביטחון": חיבוק, נשיקה, מילת שבח ומוודא שאימו אכן עדיין שם בשבילו.  
 
הורים המעודדים את העצמאות המתפתחת של התינוק עשויים לזכות בילד עם ביטחון עצמי, סקרן ושמח שלומד הרבה מסביבתו הטבעית. 
 
במסגרת הטיפול בריפוי בעיסוק נערכת הערכה, ובהתאם לה התערבות, בכל המרכיבים, הרגשיים והמוטוריים, של התפתחות הילד. קיימת חשיבות רבה לשיתוף ההורים בהתערבות הטיפולית כחלק מחיזוק הקשרים הרגשיים המתפתחים אצל הילד.
 
 
מאת: ג'רי האן-מרקוביץ',MSc,OTR, מרפאה בעיסוק מוסמכת