נובמבר 2008, כרך 17 (4)

 
 
המרה בין-חושית כבסיס להנגשה של מידע חזותי
 
מאת: אורית שנקר, דניאל אלגום
מילות מפתח: נגישות, מיפוי שמיעתי-חזותי, ייצוג קולי, תאוריית אחדות החושים, תאוריית הקידוד הכפול
 
תקציר
הבנת עקרונות ההמרה הבין-חושית יכולה לסייע למרפאים בעיסוק בפיתוח ובבחינה של סביבות נגישות בעבור אוכלוסיות שאינן יכולות להסתמך על מידע חזותי בלבד. עקרונות ההמרה שאובים משתי תאוריות מרכזיות מתחום הפסיכולוגיה הקוגנטיבית. תאוריית אחדות החושים (Marks, 1978) מדגישה את שיתוף הפעולה בקליטת מידע בין החושים שהוא תולדה ישירה של האחדות היסודית ביניהם. אחדות זו היא שמאפשרת לייצג קלט בחוש אחד (ראייה, במקרה הנוכחי) על ידי הצגה בחוש אחר (שמיעה). תורת הקידוד הכפול (Paivio, 1990, 2006) מתווה את היסודות לקליטה יעילה של מידע דרך קידודו במערכות משלימות זו את זו, מערכת מרחבית-תמונתית ומערכת לוגית-לשונית. הסקירה המחקרית מתמקדת בהנגשה של מידע חזותי מן הסביבה למשתמשים שונים ובדילמות הקשורות בשימוש בשיטות ההמרה הנדונות.
 
 
אורית שנקר, OT, PhD, ביה"ס לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים shenkar@actcom.co.il
דניאל אלגום, PhD, פרופסור לפסיכולוגיה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב algomd@freud.tau.ac.il
 
המאמר נכתב במסגרת עבודת הדוקטורט של אורית שנקר, בהנחייתם המסורה של פרופ' דניאל אלגום, פרופ' תמר וייס (החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה) ופרופ' נעמי כץ (ביה"ס לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים).