נובמבר 2006, כרך 15, מס' 4

 
 
נגישות של אולמות שמחה בירושלים לבעלי מוגבלויות פיזיות וחושיות
מאת: אורית שנקר
מילות מפתח: נגישות לסביבות ציבוריות
 
תקציר:
במאמר מוצגת עבודה שנה פרי של שיתוף פעולה בין בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים, ועמותת "נגישות ישראל". מוצגים ממצאים עיקריים של סקר שבדק את מידת הנגישות של 80 אולמות שמחה בירושלים לבעלי מוגבלויות פיזיות וחושיות. הממצאים מלמדים כי יותר מ-60% מהאולמות שנסקרו נמצאו נגישים לבעלי מוגבלויות פיזיות על פי מספר פרמטרים, בהם עלייה למדרכה הנמצאת בקדמת האולם, נגישות של דלת הכניסה ותנועה בין הקומות ובתוכן. לעומת זאת, כאשר בוחנים את הפרמטרים של נגישות השירותים, והתאמת האולם והמעלית לבעלי מוגבלויות חושיות, פחות מ-40% מהאולמות נחשבים לנגישים. ניתוח התוצאות תוך התייחסות לשני משתנים עיקריים, ותק ויוקרה של האולמות, מעלה ממצא מעניין. יש דמיון רב בנגישות לאולמות חדשים לעומת ותיקים, ובנגישות לאולמות יקרים לעומת זולים. דמיוןזה בא לידי ביטוי במספר פרמטרים שמורים על יתרון לאולמות החדשים ולאלה היקרים. הפרמטרים הם נגישות לחנייה, קיום חלופה למדרגות, נגישות של דלת הכניסה, תנועה בין הקומות ונגישות לחדרי השירותים. דיון בממצאי המחקר מובא תוך התייחסות לצורך ברפורמה חברתית ולתפקידם של מרפאים בעיסוק בהובלת שינוי זה.
 
 
Accessibility for the Physically and Sensorily Disabled to Event Halls in Jerusalem
 
:Summary
A collaborative project between the School of Occupational Therapy at Hadassah and The Hebrew University of Jerusalem and the organization "Negishut (Access) Israel" is presented in this article.
 
The main findings of a survey which examined the degree of accessibility for the physically and sensorily disabled to 80 event halls in Jerusalem are presented. Results show that more than 60% of the halls surveyed were found to be accessible for the physically disabled relative to a number of parameters, including alighting to a curb in front of the hall, accessibility of the entrance door, and movement between the levels and within them. Contrasted to this finding, when examining accessibility parameters in the bathrooms and the adaptability of the event hall and its elevator for the sensorily disabled, less than 40% of the halls are accessible.
 
An analysis of the results in relation to two main variables, seniority and prestige of the halls, brought an interesting finding to light. There is a strong resemblance vis a vis accessibility to new event halls as opposed to older ones, and accessibility to expensive event halls as opposed to inexpensive ones. This resemblance is expressed in a number of parameters that point to an advantage of new event halls and to expensive ones. These parameters are accessible parking, the existence of an alternative to stairs, accessibility of the entrance door, movement between levels and accessibility to bathrooms. A discussion of the study findings relates to the need for social reform and the role of occupational therapists in leading toward this change.