נובמבר 1996, כרך 5, מס' 4

 
 
חשיבות ההיבטים התרבותיים בהערכה של אוכלוסיית מטופלים גריאטרית
מאת: ענת שיין, ליאת חן
מילות מפתח: אבחונים מילוליים, אבחונים בלתי מילוליים, אבחונים רב תרבותיים.
 
תקציר:
בתהליך ההערכה והאבחון של אוכלוסיית המטופלים הגריאטרית, יש חשיבות רבה בהסתכלות על ההיבט התרבותי. מאמר זה מתמקד בשאלה, האם אבחונים בלתי מילוליים שאינם משתמשים בשפה, מגשרים על הבדלים תרבותיים, ויכולים לשמש כאבחונים רב תרבותיים, המתאימים לאוכלוסיות מתרבויות שונות.
האוכלוסייה הגריאטרית עומדת במרכז המאמר בשל היותה מאופינת בתרבויות רבות ובארצות מוצא שונות. כמו כן לאוכלוסייה זו איפיונים ייחודיים (כגון: ליקויים סנסו-מוטוריים, רמת חרדה גבוהה וכו'), אשר מהווים מוקדי השפעה, בתהליך ההערכה והאבחון.
ארבעה אבחונים שסווגו למילוליים ולבלתי מילוליים, מנותחים בשלושה אספקטים: 1. נתונים בסיסיים, 2. יתרונות וחסרונות ו - 3. ניתוח מרכיבים תרבותיים.
המרכיבים התרבותיים נבחרו על ידי הכותבות בהסתמך על חומר מהספרות המקצועית.
תוצאות ההשוואה בין האבחונים מצביעות על כך שאבחון ה -AMPS(Assessment of Motor and Process Skills), שהוא אבחון תפקודי לא מילולי המגשר בצורה הטובה ביותר על הבדלים בין תרבותיים, ביחס לשאר האבחונים שנבדקו. ממצאי ההשוואה, בנוסף לנתוני הרקע שנמצאו בספרות המקצועית של ריפוי בעיסוק, מצביעים על התייחסות בלתי מספקת לסוגייה התרבותית בתהליכי ההערכה והאבחון.