נובמבר 1995, כרך 4, מס' 4

 
 
הקשר בין הסביבה הטיפולית והמעשה הטיפולי שמביא לשינוי
מאת: דורית חיים-ליטבסקי, ויטי פינקלמן רוז, אביבה פריד
מילות מפתח: תודעה, ריגוש, מעגל פעולה, איזון/התאמה
 
תקציר:
העבודה דנה בנושא המפגש הטיפולי ומהווה נסיון לחבר בין התיאוריה למעשה. את התיאוריה בעבודה זו מייצג סארטר (1974), שמתאר את התודעה האנושית, מבנה ודרך פעולתה על ידי הריגוש. את המעשה הטיפולי מיצג בריל (1974).
על פי סארטר, העולם הוא תוצאה של תודעה, החיה את העולם שהיא עצמה יוצרת על ידי הריגוש. הפעולה מתוארת כמעגל אשר בו התודעה מטילה משמעות על העולם וחיה את העולם שהיא עצמה בנתה. הריגוש הוא החלק המניע את המעגל. למעגל נקרא מעגל הפעולה. ריגוש מופיע כאשר קיים חוסר איזון/אי-התאמה בין סובייקט לאובייקט, והוא טקטיקה של התודעה בנסיון שלה לשנות את האובייקט על מנת להגיע לאיזון/התאמה. השאיפה לאיזון/התאמה מתוארת בעבודותיהם של תיאורטיקנים התפתחותיים כמו פרויד, פיאז'ה וויניקוט.
מתואר דגם של התנהגות אנושית נורמטיבית, על פי מעגל הפעולה הנדון, ומוסבר כיצד מופיעה הפתולוגיה כהפרעה במעגל הפעולה דרך עקרונות הטיפול של בריל.
בדקנו כיצד מהווה הסיטואציה הטיפולית כלי לתיקון ההפרעה שחלה בדינמיות של מעגל הפעולה. כמו כן, התמקדנו בשאלה באיזו מידה ניתן להחיל את הסיטואציה הטיפולית על פי הדגם שיוצג, הקיים בין מטפל למטופל, על סביבה/קהילה ומה הן המשמעויות החדשות הניקנות מהשלכה כזאת.