נובמבר 1995, כרך 4, מס' 4

 
 
סקר להכרת מסגרות הטיפול, שיטות ואמצעי הערכה וטיפול המקובלים בריפוי בעיסוק עם חולים לאחר אירוע מוחי
מאת: דליה זק"ש, רות יעקובי-וקרט, נירה זוסמן
מילות מפתח: אבטחת איכות טיפול, אירוע מוחי, גישות הערכה וטיפול בריפוי בעיסוק
 
תקציר:
סקר זה מתבצע כשלב ראשון במחקר כולל ל"אבטחת איכות טיפול" בריפוי בעיסוק עם חולים לאחר אירוע מוחי
p(CVA) Cerebro Vascular Accident .
מטרת המחקר הכולל לבדוק את ההצלחה, מאזן העלות והיעילות וכן תוצאות שיטות אבחון וטיפול מגוונות בריפוי בעיסוק בקרב חולים בעלי פוטנציאל שיקומי, במסגרות הטיפול השונות. המחקר מתבסס על פרויקט ל"אבטחת איכות טיפול" בריפוי בעיסוק עם חולי CVA, שתוכנן על ידי הארגון הדני לריפוי בעיסוק, האמור להתבצע בשמונה מדינות באירופה. מטרת הסקר לתאר את המסגרות הטיפוליות לחולי CVA בהן הריפוי בעיסוק משתלב, לזהות את האספקטים הטיפוליים היחודיים, את התיאוריות, השיטות והאמצעים להערכה וטיפול של הריפוי בעיסוק עם אוכלוסיה זו. לאיסוף הנתונים נשלחו שאלונים ל-40 מסגרות טיפוליות בארץ, בהן הריפוי בעיסוק משתלב במערך הצוות המטפל בחולי CVA. שלושים מסגרות החזירו את השאלונים.
מהנתונים עולה שיש יותר מסגרות טיפול בקהילה מאשר מסגרות טיפול אישפוזיות, אך כיוון שהמסגרות האישפוזיות גדולות יותר הן מטפלות במספר גדול יותר של חולים מאשר המסגרות הקהילתיות. יחד עם זאת, נראה שהמספר הגדול של מסגרות בקהילה מורה על נטיה להוציא את הטיפול מהמסגרת האישפוזית לסביבה הטבעית של המטופל/ת וכך לאפשר שיקום בקהילה.
בנוסף נמצא ששלושת תחומי הטיפול המרכזיים בחולי CVA-ADL, תחושתי-מוטורי ונוירו-התנהגותי, מטופלים ברוב המסגרות הן על ידי הריפוי בעיסוק, והן על ידי מקצועות שיקומיים נוספים. האספקטים הטיפוליים המרכזיים של הריפוי בעיסוק הם ה-ADL והתחושתי-מוטורי, ופחות מרכזי התחום הנוירו-התנהגותי.
הגישה הטיפולית המקובלת ביותר עם חולים אלו היא הנוירו-התפתחותית, אך גישה זו אינה מהווה בסיס לכלי הערכה מהימנים ותקפים. בתחום ה-ADL אין אחידות בשימוש בכלי הערכה וחלק מהכלים אינם סטנדרטים וללא מבחני מהימנות ותקפות. פיתוח התחום הנוירו-התנהגותי הביא גם להתחלה של בניה ושימוש בכלי הערכה וטיפול המותאמים למודלים תיאורטיים, חלקם שאובים ממקצוע הריפוי בעיסוק וחלקם מבוססים על תיאוריות נוירופסיכולוגיות.